על ילדים, שיווק וחופש

רוצים שהכלב שלכם יצא לטיול? פנו אל דניאל ועפרי. כמה פשוט.

לא יודעת איך הם הגיעו לזה, אבל הם פשוט חשבו על הרעיון, על הניסוח, על הצבעים, בחרו את הכלבלב הכי חמוד בגוגל, רשמו את הימים שהם נמצאים אצלי באופן קבוע, שני ושלישי, וביקשו להדפיס המון עותקים כדי לתלות בכל המקומות החשובים בקיבוץ, בלוחות המודעות ליד חדר האוכל וליד הכלבו, ואם אפשר גם על כל עמודי החשמל ברחוב הראשי ובכל המקומות שאנשים מטיילים בהם עם הכלבים שלהם.

בהתלהבות מהרעיון שאפשר להרוויח כסף ממשהו שהם אוהבים לעשות. כמה טבעי, ברור ופשוט.

ואמא שלהם? אמא שלכם היא גם וגם. גם יושבת עם בטן מכווצת, כי מה פתאום, זה ממש פאדיחה, ומה יחשבו עליהם, ועליה, וגם ככה בקושי מכירים אותנו כאן בקיבוץ, ומה זה החשיבה הקפיטליסטית הזאת. והיא בעצמה, עם כל הדרך שהיא עשתה, ועדיין עושה, כעצמאית ובעלת עסק שמרוויחה כסף ומתפרנסת ממה שהיא אוהבת לעשות, שהפכה את החלום שלה למציאות, ועדיין - כל פעם שעברה לה בראש המחשבה לפרסם כאן מודעה על האימון, היא מיד היתה נרתעת ונבהלת, כי זה ממש פאדיחה. ועכשיו גם ישאלו למה רק שני ושלישי, כי ההורים שלהם גרושים והם גרים בשני בתים שונים, ולאמא יש בנזוג חדש, ובלאגן שלם. ואם אף אחד לא יתקשר? הם יתאכזבו נורא, והשד יודע איזה מסקנות הם יסיקו מכך, ואיך זה ישפיע על המשך חייהם.

לפחות שכנעתי אותם להוריד מהמודעה את שם המשפחה והכתובת שלנו, בזה כבר לא יכולתי לעמוד. וגם התפשרנו על לוחות המודעות המסודרים בלבד, בלי עמודי חשמל, ובלי כל המקומות שאנשים מטיילים בהם עם הכלבים שלהם.

ומצד שני, אמא שלהם גם גאה בהם, עד הירח ובחזרה. מעריצה את החופש שלהם לבטא את מי שהם ואת הרצונות שלהם, את התשוקה להרוויח כסף ממה שהם אוהבים לעשות, ואת האומץ לפרסם את מה שהם מציעים על לוחות המודעות.

ובעצם זה אפילו לא אומץ, כי עדיין אין שם כל פחד. יש חופש, יש אותנטיות, יש תשוקה והתלהבות, יש אמונה שהכל אפשרי.

אז אמא שלהם היא גם וגם.

גם מרגיעה את עצמה, נושמת לתוך הכיווץ בבטן, מתבוננת בפחדים שלה, ומזכירה לעצמה שהכל בסדר.

וגם מעודדת אותם ומתלהבת איתם, ועוזרת להם לבחור את הכלבלב הכי חמוד בגוגל והולכת איתם לתלות את המודעות, ליד חדר האוכל והכלבו.

וגם מסניפה מהם את החופש הזה, ואת התשוקה, ולומדת מהם איך זה נראה כשהכל אפשרי, ותוהה האם אולי הגיע הזמן גם בשבילה לתלות מודעה ליד הכלבו.