על פחד, אוטו מכבי אש ותרגול של מודעות

אמא, אני פוחד לישון לבד.

הבן שלי היה אז בן חמש, וכמעט כל ערב ניהלנו את השיחה הזאת, אם אני נשארת איתו עד שירדם, אם בדקתי שהדלת של הבית נעולה, אם באמת יש שודדים ורעידות אדמה. תמיד ניסיתי להבין, להסביר, לחבק, להרגיע.

ערב אחד החלטתי לעשות משהו אחר. הסברתי לו, יש אותך, ויש לך מחשבות ורגשות. לפעמים באה מחשבה שמחה, ולפעמים באה מחשבה מפחידה. וכשהן באות - אתה יכול להחליט עליהן, כי אתה כבר ילד גדול. אם באה מחשבה נעימה שאתה רוצה להשאיר - אתה יכול להזמין אותה להיות כאן איתך מתחת לכרית. ואם באה מחשבה מפחידה, תגיד לה שאתה עסוק עכשיו במשהו אחר ושלח אותה לטיול במכונית שעל הקיר. ואם היא באה שוב - תגיד לה: מה, שוב באת? אני עדיין עסוק, מנסה להירדם פה בשקט. ושים אותה באוטו מכבי אש, עם דיסק של שירי ילדים, שתסע רחוק רחוק, עד הים.

הוא היה ממש מרוצה מהרעיון הזה שהוא יכול להחליט על המחשבות שלו. שלחנו עוד כמה מחשבות לכל מיני מקומות, ואחרי כמה דקות הוא נרדם.

* * * * *

אז גם בגיל חמש, וגם בגיל ארבעים, אנחנו כבר גדולים, ויכולים להחליט על המחשבות שלנו.

זה דורש תרגול ומודעות - לשים לב כשאנו נתפסים במחשבה מסוימת, מאמינים לסיפור מסוים, והוא זה שמנהל אותנו באותו רגע. אפשר להגיד למחשבה הזאת - שלום לך, תודה, שמעתי אותך, עכשיו שבי רגע בצד, אני עסוקה במשהו אחר. המחשבות ימשיכו להופיע, אין לנו שליטה על כך, אבל ברגע שאנו שמים לב שיש מחשבה, וזוכרים שזו רק מחשבה - אנחנו יכולים לבחור מה לעשות איתה, אם להמשיך לחשוב אותה, או להניח בצד.

כך גם עם רגשות. אם עולה בי פחד - אני יכולה לבחור איך להתנהל מולו. במקום שהפחד ישתק אותי, אני יכולה להגיד לו - שלום, שוב באת? אני מכירה אותך, פעם היית מכווץ לי את הבטן ומשתק אותי. היום אני כבר ילדה גדולה, אני מחליטה על עצמי. שב רגע פה בצד, אני נושמת לתוך הבטן ומשחררת את הכיווץ, ובוחרת איך להמשיך מכאן.

אותו דבר עם תחושות גוף ,עם כאב. אני בוחרת איך להתייחס אליהן. אם קיבלתי מכה, זה כואב. אם באותו רגע אני מאשימה מישהו, או משהו, שבגללו קיבלתי את המכה - אותו כאב פיזי יגרום לי גם סבל נפשי. אני יכולה לבחור להסתפק בכאב המקורי.

אז כן, כולנו כבר גדולים, ויכולים לבחור איך להתנהל מול המחשבות שלנו, הרגשות והתחושות, בדרך הכי נכונה ומיטיבה עבורנו. זה עניין של תרגול ומודעות, וזה לגמרי אפשרי.

צילום: אירה פינטו